מענה לשאלון ועד השכונה הירוקה - הדר לביא

להלן התשובות של הדר לביא לשאלון ועד השכונה הירוקה. את התשובות של יתר המתמודדים אפשר למצוא כאן.

1. מהי עמדתך לגבי מתווה החינוך בעיר שהציג אגף החינוך? מהם הנושאים המקובלים עליך ומה מחייב בדיקה נוספת? איך תפעל/י לשיפור מערכת החינוך בעיר על כל רבדיה ומהם סדרי העדיפויות שעליהם תשים דגש במידה ותבחר/י ?

ראשית ,אני שמחה על עצם הנחת מתווה חינוכי אסטרטגי, שהוא יוצא דופן בעיר שמתנהלת ללא כיווני מדיניות ברורים .מבחינה מהותית ,נראה כי התכנית משקפת את העקרונות החינוכיים שאני מאמינה בהם )אוטונומיה לצוות הפדגוגי, חדשנות ויצירתיות, הרחבת הבחירה, חיבור לקהילה ועוד(.

אך בתכנית חסרה אבן יסוד מרכזית שעליה מושתת חינוך – הערכים לאורם אנחנו מבקשים לחנך את הילדים שלנו. בנוסף, המתווה שהניח אגף החינוך לא שואף לחולל שינוי פדגוגי עמוק והתאמה של תכני הלימוד לצרכי המאה ה-21, אין בו בשורה בתחום התאמת התשתיות החינוכיות ושיפוץ מבני החינוך הישנים )כולל גני הילדים(, ויש בו פשרה בנושא חטיבות הביניים )למרות שהתכנית ממליצה לבטלן היא בוחרת לא לעשות זאת מסיבות שונות(. חסרה התייחסות לגילאי 3-0 כחלק אינהרנטי מתפיסת החינוך העירונית.

חזון החינוך העירוני של כפר סבא מתקדמת עם הדר לביא:

• שיתוף

נתקדם למערכת פתוחה שתעודד את ההורים למעורבות ולשיתוף פעולה אמיתי עם סגלי החינוך והעירייה. בזכות כל אלה נחדש את האמון במערכת.

הצורך בחידוש האמון מורגש יותר מתמיד לאחרונה, בשל מאבקים שונים שאותם מובילים הורים לתלמידים. ביניהם אפשר למנות את המאבק לבניית קומה שלישית בבית הספר דבורה עומר, במאבק לשינויים בתזונה הניתנת לילדים ופיילוט היול"א בגנים, בטיפול במערכת הביוב בבית הספר גולדה ,

ובמאבק להתקנת צל בבית הספר אוסישקין.

כל המאבקים הללו מצד ההורים נגרמים על רקע חוסר אמון במערכת. אם היה שיתוף היה גם אמון. אנחנו נוביל לשיתוף מלא ואמיתי שיחבר בין כל הגורמים המעורבים, תוך הקפדה על קבלת החלטות מקצועית ושוויונית.

• פדגוגיה חדישה

נתקדם למערכת חינוך עירונית שתענה על הצרכים והאתגרים של תלמידים במאה ה-21. בעיקר באמצעות שינוי מדיניות ובהשקעה מושכלת של משאבים, נשפץ ונאבזר את המבנים הפיזיים של גני הילדים ובתי הספר ונהפוך אותם לסביבה מאירת פנים ועיניים, המעודדת למידה.

לצד התאמה של המבנים נבחן וניישם שיטות לימוד חדשות המתאימות למאה

ה- 21 .

אנחנו חיים בעידן בו המידע זמין ונגיש ברשת וכבר אין צורך לשנן אותו כמו שהכרנו פעם. בתקופה כזו יש לעודד סקרנות וביקורתיות כלפי המידע הנגיש ,לאמן את היכולת להבחין בין עיקר ותפל, לעודד עבודת צוות ועוד כיוצא באלה.

נגבש מדד עירוני להערכת הצלחת מערכת החינוך על בסיס השגת כל תלמיד

את היעדים הלימודיים, הערכיים ורכישת המיומנות הנדרשות.

מדד זה ייבחן ויתעדכן על בסיס שנתי ויצטרף למדדי הערכת בתי הספר הארציים.

• מודלים חדישים

נתקדם למודלים שונים הקיימים בארץ לבניית גני ילדים בטוחים, כאלה המאפשרים מרחבים שונים בתוך מבני הגן )ג'ימבורי, חדרי גננות, חדר

למנהל/ת, מעליות ,חצרות מוצלות ומתוחזקות ועוד.( בבתי הספר נקים כיתות לעבודה עצמאית, עם פינות שונות וכלי עזר שונים ,כפי שקיים במקומות אחרים.

• מסגרות חינוך אלטרנטיביות

נקדם מסגרות חינוך אלטרנטיביות ונאפשר למשפחות המבקשות חינוך דמוקרטי, מונטסורי, ניסויי ואחר, למצוא אותו כאן אצלנו, קרוב לבית. נעשה בכך סוף למצב המביש הקיים היום בו צריך לצאת אל מחוץ לעיר כדי להיכלל במסגרות שכאלה, בזמן שהביקוש לבי"ס דמוקרטי בכפ"ס גדול פי 10 מההיצע.

נפעל לפתיחה הדרגתית ומושכלת של אזורי הרישום, כדי לאפשר לכל הורה לבחור את מקום הלימודים ואופי החינוך של ילדיו.

• ביטול חטיבות

כפר סבא היא אחת מהערים היהודיות היחידות שעדיין מתקיים בה מבנה המשלב את חטיבות הביניים. בהתאם למרבית ההמלצות של הגורמים המקצועיים, כולל דו"ח דברת, ובהמשך למחקרים שנערכו בתחום, נקדם את ביטול חטיבות הביניים ונחזור למתכונת המומלצת של בתי ספר לכיתות א-ח ,ותיכונים לכיתות ט-יב.

• גישור על פערים

נשמור על מערכת חינוכית שתגשר על פערים ותאפשר לתלמידים להכיר זה את זה באופן בלתי אמצעי. נעודד את התלמידים לפגוש את עצמם ואת

השונים מהם ודרך כך להתחבר לקהילה ולעיר.

נפעיל בכל אחד מאזורי העיר מרכזי למידה שישמשו לשיעורים פרטיים ,

פעילויות העשרה, חוגים, תנועות נוער ועוד.

נשלב באופן מלא בעלי צרכים מיוחדים בכלל מסגרת החינוך בעיר, תוך הקפדה על שמירת המשאבים הניתנים לתלמיד המשולב, כדי להבטיח שילוב מיטבי לטובת כולם, ולא 'על חשבון' התלמיד המשולב או התלמידים האחרים.

נתקדם לבתי ספר שמבניהם משמשים בשעות אחה"צ והערב למפגשים

ולפעילויות שונות, לכלל האוכלוסיות והגילאים.

דבר שיספק פתרון לאזורים רבים בעיר שלא נהנים כיום ממרכזי קהילה.

נעזר בצוותים החינוכיים כשותפים לקבלת ההחלטות המקצועיות וליישומן.

לצד זה נעמוד לרשות הצוותים כדי להעניק את הידע, ההכשרות והכלים שביכולתנו לגייס לטובתם.

2. האם את/ה סבורה שיש להשאיר את תחום הגנים פרטיים (ילדים עד גיל 3) ללא פיקוח של העירייה? אם יש בדעתך להחיל פיקוח נשמח לדעת מ,בכוונתי להציע תו תקן עירוני לגנים, שיכלול מערכת הערכה שתגדיר פרמטרים כגון: יחס המטפלות לילדים, רמת הכשרת הצוות, משוב ההורים ועוד, ותשקף את הפרמטרים האלו לתושבים .כך נעודד את שיפור העמידה במדדים הללו על ידי הגנים הפרטיים .

,בכוונתי להציע תו תקן עירוני לגנים, שיכלול מערכת הערכה שתגדיר פרמטרים כגון: יחס המטפלות לילדים, רמת הכשרת הצוות, משוב ההורים ועוד, ותשקף את הפרמטרים האלו לתושבים .כך נעודד את שיפור העמידה במדדים הללו על ידי הגנים הפרטיים .

3. מהי עמדתך לגבי מתווה הצהרונים לגיל הרך , שעות הפעילות והרכב הצוות? איך תפעל לשיפור המצב הקיים כיום כדי שההורים לילדים בגיל הרך יוכלו לסמוך על המערכת? אנא התייחס בתשובתך גם לצהרוני החינוך המיוחד

אני מאמינה בהכרח לייצר לילדים רצף חינוכי , בו מנהלת הגן היא הגננת ומתקיים קשר צמוד,

מהותית ותכנית, בין צוות הצהרים לצוות הבוקר. כך נוכל להבטיח מידע פתוח ושקוף להורים לגבי ילדיהם ולשפר את התקשורת בין ההורים למחלקת הגנים בעירייה, כך שההורים לא יאלצו לקבל את המידע מהוועד העירוני/גן או בפיסבוק ושמועות. בנוסף, ההיערכות למענה במהלך החופשות תכלול את יולי אוגוסט, כך שנאפשר פתיחת קייטנות במחיר מוזל בגנים. צהרוני החינוך המיוחד

אני גאה שאל הצוות שלנו חבר אמיר סילבר, ששימש כיו"ר ועד הגנים בהתנדבות והצליח לחולל שינויים גדולים בנושא .

4. מהי עמדתך בנוגע לשיטת האינטגרציה של תלמידים בחטיבות הביניים ? ו\האם יש לך העדפה בין החלופה של ריכוז החטיבות במרכז העיר לעומת ביזורם בשכונות השונות ללא קשר לנושא האינטגרציה?

בכוונתי לבטל את חטיבות הביניים בעיר, כיוון שהן לא מוכיחות עצמן פדגוגית כבר עשרות שנים .

לאינטגרציה במערכת החינוך העל יסודית בכפר סבא יש השפעה קהילתית נפלאה – היא מחברת בין תושבי העיר וגורמת לנו להרגיש קרובים אחד לשני, מחזקת את הזהות הכפר סבאית. זה היה נכון גם בכפר סבא שאני גדלתי בה – עיר של 90,000 איש. אבל, מחקרים מראים שהאינטגרציה בחטיבות הביניים נכשלה מבחינה פדגוגית – היא לא מספקת את ההזדמנות החינוכית השווה לילדים שהתחילו מרקע סוציואקונומי חלש. מערכת חינוכית טובה היא בראש ובראשונה מחנכת, ולכן מבנה כזה לא יכול להיות קיים בה.כך שאמנם אנחנו מפסידים חלק מהקהילתיות של כפר סבא בביטול החטיבות, אבל מרוויחים מבנה פדגוגי נכון יותר. על הפער הקהילתי נגשר באמצעות הקמת אגף קהילה שזו תהיה אחת ממטרותיו. על הדרך נרוויח גם צמצום בבעיות תחבורה בשל ביטול הצורך בהסעת ילדים. החזון הזה אפשרי, אך הוא דורש תכנית עבודה מדוקדקת ופרטנית ברמת כח האדם המעורב, המבנים ועוד.

5. תושבי כפר סבא בכלל והשכונות הירוקות בפרט אוהבים חיות מחמד בשכונות הירוקות בלבד למאות משפחות יש חיות מחמד. גינות כלבים ומרחבים לשחרור כלבים במרחק הליכה קצר מהבית הוא הכרח בדומה לצורך בגני שעשועים לילדים בקרבת הבית, קיים מחסור בגינות כלבים ברחבי העיר, הגינות קטנות מדי ולא מאפשרות לכלבים לרוץ ולפרוק מתחים והתכנון שלהן לוקה בחסר. לאחרונה נודע כי תקציב עיקור וסירוס חתולים גם הוא קוצץ דבר שעשוי לגרום לעליה בכמות חתולי הרחוב. נשמח לשמוע מה עמדתך בנושא?

חיות מחמד הן חלק מהעיר שלנו. אעשה ככל יכולתי כדי להחזיר את תקציב העיקור ולקדם שיתוף פעולה בנושא ברמה האזורית והארצית )הרי החתול לא יודע שהוא עבר מהוד השרון לכפר-סבא(... .

המחסור בשטחים ציבוריים בשכונה הירוקה זועק, אחד הצרכים החשובים המתחרים על המשאב הציבורי הוא גינות כלבים. בהחלט אקדם את פיתוח גינות הכלבים בשכונה בהתאם לצורך.

6. בשכונות הירוקות תוכנן תקן של 1.5 מקומות חניה ליח"ד אשר אינו תואם את כמות הגדולה של המכוניות ,אורחים אשר מגיעים לפארק ומסחר בשכונה . מאידך רמת השירות של התחבורה הציבורית בשכונה אינה מאפשרת להסתמך עליה גם מבחינת תדירות, קווי לילה, פעילות בשבת וחיבור למרכז במינימום תחלופה, חיבור לשבילי אופניים עם מרכז העיר. במצב שנוצר קיימת בעיית חניה קבועה שתלך ותחריף ככל שכמות בני הנוער בשכונה תגדל.

א. איך לדעתך אפשר לייעל את התחבורה הציבורית ואת הנגישות של השכונות המרוחקות והחדשות כגון השכונה הירוקה ושכונת האוניברסיטה מבלי להגדיל את העומסים בכבישים הפנימיים של השכונות?

ב. אילו פיתרונות מיידים אתה מציע להגדלת מקומות החניה לתושבי השכונה?

תחבורה ציבורית יעילה ונקייה היא אחד המפתחות לחיים עירוניים טובים יותר. העיריה בראשותי תיקח אחריות על נושא התחבורה הציבורית, תמדוד ותבדוק את צרכי התושבים ותבקש הקצאה בהתאם של קווים. תחבורה ציבורית מקטינה את העומס בכבישים כיוון שהיא מייתרת מכוניות .

שבילי אופניים בטיחותיים שנסלול יאפשרו עוד אלטרנטיבת נסיעה טובה למכוניות. פתרון מיידי אפשרי לצרכי חניה הוא הצבת רובוטי חניה; מתקן חניה דו/תלת קומותי שמאפשר הגדלה מיידית של מקומות חניה בשטח נתון. גם בחניון הרכבת מדובר בפתרון מצוין. מתקנים מסוג זה כבר נפרשים בארץ וזוכים להצלחה .

פעיל התחבורה הארצי אלן טנמן שרץ איתי ברשימת "כפר סבא מתקדמת עם הדר לביא" פועל בימים אלו על תכנון מחודש של כל מערך התחבורה העירוני.

7. מה בכוונתך לעשות עם עומסי התנועה ביציאות ובכניסות לשכונה בשעות השיא ? ומה עמדתך בנוגע להוספת יציאות לעיר כגון התחברות לכביש הרוחב הצפוני 541?

השכונה הירוקה חייבת חיבור ל-541 ול-551 העתידי. הסמכות בכל נושאי התחבורה היא של משרד התחבורה, אך האחריות על איכות החיים של התושבים היא של ראש העיר. אעשה ככל יכולתי לקידום חיבורים חשובים אלו, כמו גם לסלול רצף שבילי אופניים מהשכונה הירוקה לקריות החינוך לבית החולים ולמרכז העיר, שיפור התחבורה הציבורית ופתרונות נדרשים נוספים. תחבורה ציבורית יעילה תקטין גם את העומסים המדוברים.

8. מהי עמדתך בנוגע לשמירה על ערכי הטבע, המורשת ובמיוחד על האילנות בכפר סבא? נא התייחסותך לשמירה על גן מנשה הנמצא בשכונה הירוקה ואכיפת ההסכם עם הבעלים לשמירה על הגן ופתיחתו לציבור כל ימות השבוע. האם תחת ניהולך תכניס נהלים ושיטות אכיפה אשר יגנו על האילנות ואתרים לשימור מפני בעלי אינטרסים?

תפיסת השימור בכפר סבא היא במצב רע. מצב בו העיריה מצד אחד מגנה על ברושי גן מנשה ומצד שני מאשרת שם בניית מבנה – הוא בלתי מקצועי בלשון המעטה. פנחס כהנא, ראש משמר האילנות והמועצה לפיתוח מקיים לשעבר שרץ איתי ברשימת "כפר סבא מתקדמת עם הדר לביא" פעל רבות בנושא שימור האילנות והתכנון הנכון של העיר. אכזבתו העמוקה מהתהליכים הבעייתים בעיריה הובילה אותו לקחת אחריות ולהציב את עצמו כמועמד לתפקידי קבלת ההחלטות – כדי שדברים כאלו לא יחזרו. נעשה ככל יכולתנו כדי להחזיר את גן הברון מנשה לידי הציבור, אפעל לאישור סטטוטורי של תכנית השימור העירונית.

9. כיצד תפעל/י לשמירה על איכות הסביבה ומפגעי זיהום אוויר וריח הנפלטים ממפעלים מזהמים כגון מפעל בראון הצמודים לשכונות מגורים ?

ב-2018 אנחנו לא צריכים לסבול מזיהום אוויר. עסק מזהם לא יקבל רשיון עסק ואלו המזהמים לאחר פתיחתם ישלל מהם רשיון העסק. אנחנו ננטר את מצב זיהום האוויר בכל העיר ונפעל בהתאם ,בשיתוף גורמי אכיפת חוק, להגיע למצב של אפס זיהום אוויר בעיר.

10. הדרישה לפעילות תרבות, חוגים ופנאי לילדים, לנוער, בוגרים וקשישים הולכת וגדלה:

א. אילו פעילויות לדעתך העיריה צריכה לממן/לסבסד?

ב. כיצד העיריה יכולה לפעול להוזלת העלויות עבור התושבים?

ג. בשכונה 80 אין כלל מועדונים או מבני ציבור קבועים ויעודיים המשמשים לפעילויות פנאי. מה עמדתך בנושא?

העיריה צריכה לדאוג, בכל העיר ובצורה שוויונית ,לפעילויות העשרה, תרבות, ספורט וקהילה .

המבנה של איך לעשות זאת )מימון/סבסוד( תלוי בפרקטיקות עבודה .

עיריה היא לא גוף למטרת רווח. לכן, כשהיא מקימה לדוגמה קאנטרי קלאב, היא יכולה לדאוג שהוא יהיה ציבורי ולא פרטי. זה הכול עניין של מדיניות.

בשכונה 80 וגם ברוב העיר )!( אין מבנים כאלו. על-מנת לשנות את המצב יש להקים מרכזי קהילה במקומות בהם יש שטח ציבורי רלוונטי, ולהשתמש בבתי ספר בשעות אחר הצהרים במקרים אחרים.