מענה לשאלון ועד השכונה הירוקה - רפי סער

להלן התשובות של רפי סער לשאלון ועד השכונה הירוקה. את התשובות של יתר המתמודדים אפשר למצוא כאן.

1. מהי עמדתך לגבי מתווה החינוך בעיר שהציג אגף החינוך? מהם הנושאים המקובלים עליך ומה מחייב בדיקה נוספת? איך תפעל/י לשיפור מערכת החינוך בעיר על כל רבדיה ומהם סדרי העדיפויות שעליהם תשים דגש במידה ותבחר/י ?

מערכת החינוך של כפר-סבא זקוקה לתכנית אסטרטגית, שתגדיר בבירור את החזון העירוני ותגזור ממנו מדיניות ועקרונות פעולה, שמהם ניתן יהיה להגדיר מטרות ויעדים לטווחי זמן שונים. התכנית האסטרטגית חייבת להתייחס למשאבים העירוניים הייחודיים לכפר-סבא )אנושיים, תרבותיים, פיזיים ,ארגוניים וכלכליים(, וכן לאתגרים הספציפיים של מערכת החינוך העירונית. ולמרות שתכנית אסטרטגית לחינוך היא מחויבת המציאות, לאופן שבו היא מגובשת יש משמעות שאינה נופלת מערכה של התכנית עצמה. אני מברך על ההחלטה לגבש תכנית אסטרטגית לחינוך, אך מצר על האופן בו גובשה, קל וחומר – על הניסיון לאשרה במועצת העיר במחטף .

לגבי הסוגיות המרכזיות בתכנית האסטרטגית:

א .האינטגרציה – כעקרון ,אני מאמין שאינטגרציה בין תלמידים מקבוצות אוכלוסיה שונות היא מהלך המעצים הן את הפרט והן את החברה. מפגשים עם ילדים שונים מפתחים את הכישורים החברתיים ומאפשרים לאלו שהצליחו פחות בפן החברתי הזדמנות ל"סירקולציה חברתית" ולרכישת חברים חדשים. יחד עם זאת, צריך לזכור שהאינטגרציה בכפר-סבא החלה בשנות ה-70, כשהעיר מנתה כ-35,000 תושבים, וכיום אנחנו נושקים ל-110,000 תושבים. לכן ,יש להתאים את השיטה למציאות הנוכחית והעתידית .ישנן מספר חלופות אפשריות. האופציה המועדפת על צוות החינוך שלנו היא "האינטגרציה ברובעים", כלומר, חלוקת העיר לכמה איזורים, תוך הקפדה כי כל אזור יכלול תמהיל הטרוגני של שכונות, ושמירה על עקרון האינטגרציה בתוך האיזורים הללו. ולמרות זאת ,כשאבחר לראשות העיר, נציג את החלופות השונות בפני התושבים, על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, וההחלטה תתקבל בשותפות ובשקיפות .

• .למרות הדרישה הפופוליסטית לביטול חטיבות הביניים, אני משוכנע כי ביטולן בנקודת זמן זו עלולה להיות ההחמצה הגדולה ביותר בתולדות החינוך של כפר-סבא. אסביר: משרד החינוך מוביל בחודשים האחרונים שני מהלכים פורצי דרך: מהלך של "רגולציה דיפרנציאלית" ויוזמה להגדרת "חטיבת הביניים החדשה". במסגרת ה"רגולציה הדיפרנציאלית" מזמין המשרד רשויות המעוניינות להוביל מהלכים דרמטיים בחינוך לשיח מחודש על חלוקת הסמכויות והאחריות בין המשרד לרשות, ובמסגרת היוזמה השנייה, בוחן המשרד את המדיניות, הפדגוגיה, התקצוב ושאר הרכיבים של חטיבות הביניים .זוהי הזדמנות חד-פעמית לקחת את האחריות לחינוך לידיים שלנו!

אפעל להפיכת מערכת החינוך של כפר-סבא למערכת החינוך האוטונומית הראשונה בישראל!

• .הגיל הרך – כמי שמאמין בחשיבה לטווח ארוך ובהשקעה מסיבית בתשתיות, אני יודע שהשקעה בגיל הרך היא ההשקעה הטובה ביותר בחינוך ובעלת התשואה הגבוהה ביותר. לכן, אפעל ל"היפוך הפירמידה" ולפיתוח מענים חינוכיים החל מגיל לידה. גם כאן, העיקרון הראשון הוא החלטה לקחת אחריות על כלל המסגרות והשירותים החינוכיים, לרבות הפעוטונים וגני-הילדים הפרטיים .

• .בתי-ספר ייחודיים – הייתי שותף להקמתו של בית-הספר הדמוקרטי בכפר-סבא, בשנת ,.....

בתקופה בה שימשתי כ.... העירייה. מאז לא הוקמו בתי-ספר ייחודיים בעיר, ואני מצר על כך .

בהמשך הקמתי בהוד השרון מוסדות חינוך אנתרופוסופיים, דמוקרטים, תל"י ואת בית-הספר הירוק הראשון בארץ. אנחנו חיים בחברה פלורליסטית ודמוקרטית ומגוון בחינוך ובחירת הורים הם עקרונות שיש ליישם. יחד עם זאת ,אני מודאג מהנטישה המאסיבית של מערכת החינוך הציבורית ,וזה תמרור אדום שאסור להתעלם ממנו. לכן, במקביל לפתיחת מוסדות חינוך ייחודיים ,אפעל ביתר שאת להטמעת הערכים ההומניסטיים, הפדגוגיה הפרסונאלית והלמידה מבוססת התנסות בכל בתי-הספר הציבוריים בעיר.

ה .תלמידים עם צרכים מיוחדים – אני מאמין כי חברה מכלילה היא חברה חזקה! והמדיניות העירונית תהיה פועל יוצא של תפיסה ערכית זו. טובת התלמידים עם הצרכים המיוחדים ומשפחותיהם תעמוד בראש מערך השיקולים בכל הנוגע אליהם. המשמעות הפרקטית של זה היא

ראיית כל תלמידה ותלמיד עם צרכים מיוחדים כפרט ייחודי, והתאמנת המענים לצרכיו הייחודיים, תוך איגום משאבים, תכלול מערכות, השתתפות מלאה של ההורים, הגמשת מנגנונים וחשיבה יצירתית .

כחלק מאותה מדיניות, יכלול כל פורום תכנון וקבלת החלטות עירוני, נציגים של הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים.

ו .החינוך הבלתי פורמלי – ילדים הם אותם ילדים 24 שעות ביממה ואינם הופכים מילדים

"פורמליים" בשעות הבוקר לילדים "בלתי פורמליים" בשעות אחר-הצהריים. חלוקה זו היא שרירותית ומקורה בחשיבה בירוקרטית, והמחיר שלה הוא שירות לא רציף ולא מסונכרן לתושב. לכן, על-מנת לתת לתלמידים ולמשפחותיהם שירותי חינוך מיטביים לאורך כל היום והשנה וכחלק מהבחירה לקחת אחריות כוללת על שירותי החינוך בעיר, הצהרתי כי אקים מנהל חינוך, נוער, קהילה ורווחה, שיאגם ויתכלל את כלל המשאבים הרלוונטיים ויבטיח שירות מסונכרן ומקצועי לתלמידים ולמשפחותיהם כל יום וכל היום .

איך תפעל/י לשיפור מערכת החינוך בעיר על כל רבדיה ומהם סדרי העדיפויות שעליהם תשים דגש במידה ותבחר/י ?

ראשית, הודעתי כי כבר בישיבת מועצת העיר הראשונה שאקיים עם כניסתי לתפקיד אעביר החלטה להקמת מועצת חינוך עירונית, בעלת מעמד סטטוטורי. במועצה יהיו שותפים מנהלי אגף החינוך , נציגי המנהיגות החינוכית בעיר על כל רבדיה, נציגי התלמידים, נציגי ההורים ואנשי אקדמיה.

מועצת החינוך העירונית תנסח את עקרונות היסוד של החינוך בעיר, תגדיר את החזון, את מטרות מערכת החינוך ותוביל את תכנון העשייה החינוכית בעיר. כל סוגיה מהותית בתחום החינוך תידון במועצת החינוך, וההחלטות יתקבלו בשותפות ובשקיפות מלאה. בנוסף ,המועצה תפיץ מדי שנה שני סקרי איכות ושביעות רצון של התושבים. בהנהגתי, כפר סבא תהיה העיר הראשונה בארץ שמאמצת מודל מחייב שכזה, אשר נועד לקדם את קהילת אנשי החינוך ואת ילדי העיר, ולהנחיל בכפר-סבא תרבות של מצוינות .

הציפייה שלי היא כי למהלך זה יהיו מספר השלכות, שהמרכזיות שבהן: א. שיפור החינוך ומערכת החינוך, כתוצאה מהתבססות על "חוכמת ההמונים", בעיקר בשל היותה של כפר-סבא משופעת באנשי חינוך מן המעלה הראשונה ובתושבים איכותיים בעלי ידע וניסיון בתחומים מגוונים. ב .שיקום יחסי האמון הפגועים בין ההורים, אנשי החינוך והעירייה. ג. ביסוס תשתית למודל "העיר כמרחב למידה," לפיו העיר היא כלי מרכזי בפיתוח מערכת החינוך ומערכת החינוך היא כלי מרכזי בפיתוח העיר .

מבחינת הפרקטיקה, שיפור החינוך כולל התייסות לצוותי החינוך, לפדגוגיה ולתשתית הפיזית.

ידוע כי "איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה להיות גבוהה מאיכות מוריה" )דוח מקינזי ,2007(, וכי המחסור במנהלים ובמורים הפך כבר למשבר. נכון להיום חסרים כ-200 מנהלים לפתיחת שנת הלימודים שתחל בעוד מספר ימים. מצב זה מחייב לקיחת אחריות ע"י הרשות ו"חשיבה מחוץ לקופסא". זו הסיבה שבתכנית העבודה שלי הכרזתי כי אקים בעיר "אקדמיה למנהיגות חינוכית ,"שתרכז את תהליכי האיתור, הגיוס, ההכשרה, הפיתוח המקצועי והליווי המתמשך של אנשי החינוך שלנו .

במקביל התכנית שלנו כוללת מערך של תגמולים דיפרנציאליים לאנשי חינוך, עבור תרומה משמעותית לעשייה החינוכית בעיר. דוגמא אחת לכך היא טיפוח מערך מנטורים עירוני להוראה מבוססת פרויקטים PBL, ודוגמא אחרת היא העמדת תקציב ייעודי למורים המובילים פרויקטים בשיתוף הקהילה .

העיקרון הפדגוגי המוביל יהיה למידה מבוססת התנסויות, לצד למידה של מיומנויות הבסיס. כדי ליישם זאת נוביל מהלך כולל של מעבר מ"מערכת חינוך סגורה" ל"מערכת חינוך פתוחה," בה תלמידים יוכלו ליהנות ללמוד בו זמנית במספר מוסדות חינוך, וליהנות מכלל המשאבים )אנושיים ,פיזיים וכו'( שיש לעיר שלנו להציע.

לגבי התשתיות הפיזיות – מוסדות חינוך חייבים להיות מעוררי השראה ללמידה! לצד בינוי מוסדות חינוך ומרחבי חינוך חדשים וחדשניים, נכין תכנית רב-שנתית לשיפוץ מוסדות החינוך הותיקים, תוך הקפדה מחמירה על "סטנדרט כפר-סבא". גם מכרזי התחזוקה, הניקיון והגינון יעברו מתיחת פנים משמעותית .

2. האם את/ה סבורה שיש להשאיר את תחום הגנים פרטיים (ילדים עד גיל 3) ללא פיקוח של העירייה? אם יש בדעתך להחיל פיקוח נשמח לדעת מה התוכניות

העירייה אחראית לכל תושביה, לרבות פעוטות בגילאי לידה - 3. בכוונתי לפעול בשלושה כיוונים: א .

הרחבת רשת המעונות "ילדות בכפר" המופעלת ע"י החברה העירונית לתרבות הפנאי. ב. פנייה למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לקבלת הקצאה להקמת מעונות נוספים שיופעלו על-ידי רשתות ויצו, נעמת, אמונה ועוד .ג. הפעלת תכנית ייחודית למיסוד השותפות בין העירייה וגני הילדים הפרטיים. במסגרת התכנית תספק העירייה לגני-הילדים שיעמדו בתנאי הסף של התכנית, ליווי, הדרכה ויעוץ מקצועי. כמו כן, ישתתפו הצוותים החינוכיים בתכנית עירונית לפיתוח מקצועי, שתכלול בין השאר, הדרכה של צוות השירות הפסיכולוגי וקורס עזרה ראשונה, לרבות הסמכה למע"ר )מגיש עזרה ראשונה(. גני-הילדים שיעמדו בקריטריונים) בטיחות, יחס בין מס 'הילדים לצוות ,השכלת הצוות וכשירותו לעבודה על ילדים ועוד( – יזכו ל"תו תקן" עירוני .

3. מהי עמדתך לגבי מתווה הצהרונים לגיל הרך , שעות הפעילות והרכב הצוות? איך תפעל לשיפור המצב הקיים כיום כדי שההורים לילדים בגיל הרך יוכלו לסמוך על המערכת? אנא התייחס בתשובתך גם לצהרוני החינוך המיוחד

לאחר אין-ספור פגישות עם הורים, גננות, סייעות ומומחים לחינוך בגיל הרך, אני יכול לומר ששלש הסוגיות המאתגרות במתווה הצהרונים הן סוגיית המשאב האנושי, סוגיית ההזנה וסוגיית הממשק בין צוות הבוקר לצוות הצהריים .

לגבי סוגיית המשאב האנושי –המחסור בסייעות הוא חלק מהמחסור הכולל באנשי חינוך, קל וחומר באנשי חינוך מצוינים .רשויות שידאגו לעצמן יצליחו להתמודד איתו, ואלו שלא – יחוו מצוקה הולכת וגוברת .הפתרון לסוגיה זו יינתן במסגרת הקמת "האקדמיה למנהיגות חינוכית," עליה פרטתי קודם. היבט נוסף של סוגיית הסייעות הוא תנאי העבודה וההתייחסות של הנהלת העיר ואגף החינוך אליהן. כאן השינוי יהיה מיידי. זה עניין של תרבות ארגונית ושפה ארגונית חדשה, והם ישתנו כבר מהחודש הראשון לכהונתי .

לגבי סוגיית ההזנה – אני מודה על האמת: גם לאחר שנפגשתי עם הורים, עם גננות וסייעות ,ולאחר שלמדתי את הנושא וקראתי כמעט כל דבר שנכתב עליו, אני מרגיש שאין בידי את כל הנתונים והפרטים, על-מנת להביע עמדה מושכלת. המצב נכון להיום הוא שיש אנדרלמוסיה כללית סביב סוגיית ההזנה ועמימות לגבי השיקולים שהביאו להשקת פרויקט "אפונים" ובהמשך לנטישתו.

לכשאכנס לתפקיד אזמן את כל הנוגעים בעניין למפגש עבודה, נלמד יחד את הנושא, נבין מה האופציות ומה המשמעות של כל אחת מהן, ונקבל את ההחלטה הראויה ביותר עבור ילדינו בשקיפות מלאה ובשותפות.

ולגבי הממשק בין הצוותים – ככלל, ככל ששעות החפיפה ארוכות יותר, הסיכוי ל"העברת משמרת "מקצועית הוא גבוה יותר, אך גם זה לא ערובה לכך שהילדים וההורים יחוו את ה"רצף החינוכי "המצופה. מהתרשמותי, יש שונות רבה בין החוויה של תלמידים ושל הורים בגנים שונים, והיא קשורה במקרים רבים למערכות היחסים בין צוותי הבוקר והצהריים .ישנם כמה מודלים אפשריים ,שהמיטבי ביניהם לדעתי הוא המודל שבו 4 ימים בשבוע) 3 ימי חול + יום שישי( עובד צוות הגן הקבוע לאורך כל שעות הפעילות, וביומיים הנותרים עובד צוות הבוקר חצי יום, ומהצהריים מצטרף לסייעת צוות העשרה מקצועי )חוגים ופעילויות העשרה.( גם כאן, כמו בכל החלטה מהותית, החלופות יובאו לדיון במועצת החינוך העירונית שנקים, וההחלטות יתקבלו במשותף, לאחר למידת כל המשמעויות של כל אחת מהחלופות .

4. מהי עמדתך בנוגע לשיטת האינטגרציה של תלמידים בחטיבות הביניים ? ו\האם יש לך העדפה בין החלופה של ריכוז החטיבות במרכז העיר לעומת ביזורם בשכונות השונות ללא קשר לנושא האינטגרציה?

ראו תשובתי בשאלה 1 סעיף א.'

5. תושבי כפר סבא בכלל והשכונות הירוקות בפרט אוהבים חיות מחמד בשכונות הירוקות בלבד למאות משפחות יש חיות מחמד. גינות כלבים ומרחבים לשחרור כלבים במרחק הליכה קצר מהבית הוא הכרח בדומה לצורך בגני שעשועים לילדים בקרבת הבית, קיים מחסור בגינות כלבים ברחבי העיר, הגינות קטנות מדי ולא מאפשרות לכלבים לרוץ ולפרוק מתחים והתכנון שלהן לוקה בחסר. לאחרונה נודע כי תקציב עיקור וסירוס חתולים גם הוא קוצץ דבר שעשוי לגרום לעליה בכמות חתולי הרחוב. נשמח לשמוע מה עמדתך בנושא?

כמי שגדל עם כלבים וחתולים מאז שאני זוכר את עצמי, אני מודע היטב למחסור האקוטי בגינות כלבים ברחבי העיר. יתרה מכך, גם גינות הכלבים הקיימות אינן בסטנדרט שאני חושב שהן צריכות להיות. ניראה כי הגינה הוקמה רק כדי לצאת ידי חובה ולא מתוך הבנה מעמיקה של צרכי הכלבים ובעליהם. לכשאהיה ראש העיר אוודא כי תכנון גינות הכלבים, כמו תכנון כל מבנה אחר בעיר, יהיה מוקפד, יביא לשולחן התכנון את טובי המתכננים בתחום, ישתף את האוכלוסייה שאותה הוא ישרת ויבוצע ברמה הגבוהה ביותר. הכסף שמושקע בעיר הוא של כולנו, ואני כראש עיר מחויב לעשות שימוש מיטבי ומושכל בכסף הזה. אני איש של תכנון ארוך טווח, והתפיסה הניהולית שלי בתחום הזה תהיה הקו המנחה בכל הסוגיות בעיר.

לגבי עיקור וסירוס חתולים – בתפקידי הקודמים כמנכ"ל עירייה בשתי רשויות, עקבתי מקרוב אחר דו"ח תמותת החתולים בכל שנה, כמדד שמעיד על עליה/ירידה במספר חתולי הרחוב ועל כמות החתולים המסורסים והמעוקרים. גם כאן, הפיתרון לבעיה הוא די פשוט, ומבוסס על תכנון עבודה שנתי קפדני של השירות הוטרינרי ועל יישומו, שכולל סירוס ועיקור שיטתיים. מדובר בסוגייה שמשפיעה על בריאות הציבור ואיכות החיים בעיר, כמו גם על בריאותם ורווחתם של החתולים, ולא אתפשר בכל הנוגע לעניינים אלו. יש לציין גם את סוגיית ההאכלה של חתולים שהפכה בשנים האחרונות למטרד. עלינו להגדיר פינות האכלה מסודרות ולצייד אותן במתקני האכלה והשקיה שיתנו מענה לחתולים, ושלא יהפכו למטרד לתושבים ולסביבה.

6. בשכונות הירוקות תוכנן תקן של 1.5 מקומות חניה ליח"ד אשר אינו תואם את כמות הגדולה של המכוניות ,אורחים אשר מגיעים לפארק ומסחר בשכונה . מאידך רמת השירות של התחבורה הציבורית בשכונה אינה מאפשרת להסתמך עליה גם מבחינת תדירות, קווי לילה, פעילות בשבת וחיבור למרכז במינימום תחלופה, חיבור לשבילי אופניים עם מרכז העיר. במצב שנוצר קיימת בעיית חניה קבועה שתלך ותחריף ככל שכמות בני הנוער בשכונה תגדל.

א. איך לדעתך אפשר לייעל את התחבורה הציבורית ואת הנגישות של השכונות המרוחקות והחדשות כגון השכונה הירוקה ושכונת האוניברסיטה מבלי להגדיל את העומסים בכבישים הפנימיים של השכונות?

ב. אילו פיתרונות מיידים אתה מציע להגדלת מקומות החניה לתושבי השכונה?

לגבי תקני החניה. מבלי להיכנס לפרטים ולשמות, אני יכול לומר בודאות מוחלטת כי יש פער בין התכנון של תקני החנייה, כפי שהיה במקור ובין היישום שלהם. חלק מהבניינים נבנו ללא מרתפי חנייה כלל, שזו שערוריה בפני עצמה, וחלק מהחניות המתוכננות בוטלו בעבור תשלום "כופר חניה ."אני מניח שזה נבע מחוסר הבנה של מי שהחזיק בהגה של העיר בשנים שבהן נבנתה השכונה. צריך להבין שניהול מוניציפאלי הוא תת-התמחות בניהול ציבורי, והסוגיות שראש עיר מתמודד איתן הן רבות ומורכבות. אי אפשר ללמוד אותן בשנה, שנתיים ואני אסתכן ואומר – גם לא שנים. ומי שמשלם את שכר הלימוד של ראש עיר שאינו בקיא בהן, זה אנחנו, התושבים!

לגבי התחבורה הציבורית – בהחלט יש צורך לתגבר אותה, ובמקביל לחבר את השכונות הירוקות לעיר ברשת של שבילי אופניים. החיבור לטיילת בן יהודה, לאיזור התעשייה, לשכונות המזרחיות ולקריית התיכונים הוא פשוט יחסית, ואתחיל בתכנונו עם כניסתי לתפקיד. חלק משמעותי של התקציב יגיע ממשרד התחבורה שמעודד רשויות לסלול שבילי אופניים ואף משתתף בתקצובם במידה משמעותית.

לגבי הגדלת מקומות החנייה – ראשית, אני צופה שככל שההשקעה בתחבורה ציבורית נגישה ובשבילי אופניים תעלה, ייפחת הצורך בהכשרת חניות לרכבים פרטיים. ויחד עם זאת, יש צורך לטפל במקביל גם בזה. אפרט חלק מהמענים מתכנית העבודה שלי: א. מיפוי הצירים המרכזיים בעיר והוספת מקומות חניה במקומות בהם מדרכות רחבות )כמו מול בית יתיר( או סימון אדום לבן מיותר )כמו מול רחבת השוק(. ב. במתחם השוק – בניית בניין הכולל מרתפי חנייה במספר קומות במקום בו נמצא הסופר המוזנח בחניית השוק, בתפיסה של מתחם שרונה בת"א. כנ"ל במספר מקומות אותם איתרנו כאסטרטגיים. ג. הפעלת "חניות אקספרס" באיזורי הביקוש בויצמן, שיאפשרו חנייה חינם לתושבי העיר למשך שעה אחת בלבד, ע"מ להגביר את התחלופה באיזורים אלו ולהחיות את המסחר שם. ד. בניית חניונים מרכזיים במספר מפלסים באיזורי התעשייה וליד תחנות הרכבת .ויש עוד...

7. מה בכוונתך לעשות עם עומסי התנועה ביציאות ובכניסות לשכונה בשעות השיא ? ומה עמדתך בנוגע להוספת יציאות לעיר כגון התחברות לכביש הרוחב הצפוני 541?

מדובר בסוגיות שמעיקות על תושבי השכונה, אך לא רק עליהם. בפקק בבן יהודה אנחנו פוגשים את תושבי מרכז העיר, שכונת עליה, השכונות המזרחיות, גן חיים, כוכב יאיר, טייבה ועוד...

לכן, בראיית מקרו – אקים מטה תחבורה איזורי שבו ישבו ראשי הרשויות של כל אזור השרון. בימי יצחק ולד וביילסקי – הטיפול בסוגיות התחבורה היה טיפול איזורי מול משרדי הממשלה, וכך צריך להיות גם היום!

נפעל יחד לפתיחת כביש 541, שייתן מענה גם לתושבי הישובים שממזרח לנו והקלה לנו תושבי כפר-סבא, נחדש את מיחלוף צומת עליה, יוזמה אותה התחלתי לקדם לפני כ-15 שנים כשכיהנתי כאן כמנכ"ל העירייה, ונוביל מהלך להקמת מחלף נוסף בצומת קניאל. המהלכים האלו הם מהלכים מורכבים וארוכי טווח, לכן חייבים להתחיל לטפל בהם בהקדם, על-מנת שנוכל ליהנות בהם כבר בשנים הקרובות.

8. מהי עמדתך בנוגע לשמירה על ערכי הטבע, המורשת ובמיוחד על האילנות בכפר סבא? נא התייחסותך לשמירה על גן מנשה הנמצא בשכונה הירוקה ואכיפת ההסכם עם הבעלים לשמירה על הגן ופתיחתו לציבור כל ימות השבוע. האם תחת ניהולך תכניס נהלים ושיטות אכיפה אשר יגנו על האילנות ואתרים לשימור מפני בעלי אינטרסים?

כפר-סבא מאז ומתמיד היתה עיר שערכי הטבע הם חלק מהזהות שלה, וכך יהיה גם בעתיד. מעבר להיותם של העצים בעלי ערך תרבותי, הם חלק מהמרקם העירוני ומאיכות החיים שלנו. נפעל לטיפוחם ולשימורם. יש לנו בעיר רחובות שהם פשוט "קסם" בזכות העצים שבהם, ראו את רחוב גלר ורחוב הרצל למשל. במקרים בהם יש התנגשות בין ערכי הטבע והצורך בהתפתחות עירונית יש להפעיל שיקול דעת וחשיבה יצירתית. יש עצים שניתן לשקול את העתקתם למקום חלופי, למשל עצים שעשו עליה מארצות רחוקות והגזעים שלהם התפתחו למימדי ענק שחוסמים מדרכות שלמות .

גם כאן, צריך לבחון בעזרת מומחים אם ישרדו את ההעתקה. אם לא – צריך לבחון חלופות אחרות.

גן מנשה הוא אחד מנכסי הטבע שלנו, ובמסגרת תפקידי כמנכ"ל העירייה עמדתי על כך שהוא יישאר לטובת הציבור ולא יהפוך לשטח בנייה. עצוב לי לראות את ההזנחה ואת העזובה ששורה שם. המצב ישתנה לאחר כניסתי לתפקיד .

9. כיצד תפעל/י לשמירה על איכות הסביבה ומפגעי זיהום אוויר וריח הנפלטים ממפעלים מזהמים כגון מפעל בראון הצמודים לשכונות מגורים ?

בכפר-סבא לא יהיו מפעלים מזהמים, נקודה. כראש עיר המחויב לאיכות החיים ולבריאות של תושביו אדאג לכך .יש לנו די כלים חוקיים להתמודד עם הנושא, ונמצה כל אחד ואחד מהם.

10. הדרישה לפעילות תרבות, חוגים ופנאי לילדים, לנוער, בוגרים וקשישים הולכת וגדלה:

א. אילו פעילויות לדעתך העיריה צריכה לממן/לסבסד?

ב. כיצד העיריה יכולה לפעול להוזלת העלויות עבור התושבים?

ג. בשכונה 80 אין כלל מועדונים או מבני ציבור קבועים ויעודיים המשמשים לפעילויות פנאי. מה עמדתך בנושא?

אני רואה בהתגברות הדרישה למוסדות תרבות ופנאי ברחבי העיר סימן להתעצמות העיר כמרחב קהילתי משגשג, ומברך על כך. אכן, בשנים האחרונות נפתח פער בין בינוי יחידות הדיור ובינוי מבני הציבור. זה רלוונטי לגבי מרכזים קהילתיים, תנועות נוער, מרכזים לאזרחים ותיקים ,בית-כנסת ועוד .

חלק מהצרכים ומהחוסרים ידועים לנו כבר היום, אולם עם כניסתי לתפקיד נקיים סקר מבני ציבור לבחינת המסגרות הקיימות והפעילויות המתקיימות בהן, ובמקביל נוביל מרחב מקוון לשיתוף ציבור שיגדיר את הצרכים של הקהילה .הסקר ומהלך שיתוף הציבור יהיו בסיס לתכנית עבודה רב-שנתית בתחום. לגבי העלויות - חלק מהפעיליות יהיו חינמיות ופתוחות לקהל הרחב, בעוד שאחרות תהיינה בתשלום. נפעל לסבסוד מקסימלי ככל שניתן של הפעיליות השונות.